בעזרת ה' יתברך

בית חגלה המקראית

עתיקות בית חגלה

הגילגל המקראי
עתיקות בית חגלה – עיר הגבול בין שבטי בנימין ויהודה
התמונה הקודמת  מצגת התמונה הבאה

מפה גדולה 

תולדות וחשיבות המקום

מאת: ארנה קובוס

עיר גבול בין השבטים

חגלה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע בחלוקת הנחלות (פרק י"ט, פסוק י"ח). היא מציינת את הגבול בין שבטי יהודה ובנימין. היא מצוינת פעם שניה כאחת מערי בנימין, יחד עם בית אל.

מצאנו שם חרסים עתיקים. יש שם חפירות מעניינות מאוד. ביניהן שפה מאבן מעוגלת בפינות, מאגר מים ענק שמור היטב.

במקום יש גן ענק של תמרים , עונג גן עדן. . מקביל לעין חוגלה יש את נחל נוחיל. גם שם נווה עם כוכים של מנזר חצובים באבן טיט. יש מה לראות. תענוג עולם הוא לעמוד ולהביט בבקעת יריחו, עריסת תולדות ישראל.

כיבוש הארץ על ידי יהושע בן נון

מכאן בני ישראל נכנסו לארץ, על פי הגבורה. בבקעת יריחו, נהר הירדן מחבר את ים כנרת (ים החיים, משם אנו שותים) לים המלח (ים המוות). אין נהר בעולם שמחבר את החיים למוות. גם מהמערב למזרח עומדים הרי החיים (ארץ ישראל עם תורה) מול הרי המוות (ארץ הטומאה- חיי הגויים, בלי תורה). בבמוי הטבעי מתרחשים תולדות עם ישראל. המקום הוא הנמוך ביותר בעולם. לפי ההלכה , בעל תפילה אמור לעמוד במקום הנמוך ביותר כדי להתפלל. "ממעקים קראתי" ככל שנמצאים נמוך יותר, קל יותר להינתק מן היצר ודבוק בעבודת ה' יתברך.

מקום ההתחלה בכל תקופה

כל תקופת התחלה וסוף בתולדות עם ישראל מתרחשת כאן. בסיום בית ראשון מלך צדקיהו בורח מן הארמון בירושלים, ליריחו, דרך תעלה סודית, ושם הכשדים במקרה תופסים אותו ומנקרים את עיניו, ומביאים אותו לגלות.

בסיום בית שני כאן מתרחשות כל הרחיצות של הורדוס (בארמונות הורדוס )ליד ואדי קלט.

עם תחילת בית שלישי רבי סולומון וחבורתו בהיותם יודעים שרק מיריחו יתחיל כבוש הארץ, משתדלים לקנות בכסף מלא שטחי יריחו מן הפאשה הטורקי. העיסקה לא יוצאת לפועל בגלל יהודים מלשינים. חבורתו של רבי סלומון מקימה את פתח תקוה במקום הנוכחי.

לפי הכתובים, הושע כותב "והקומותי את עמק עכור לפתח תקוה". אם עמק עכור הכוונה לוואדי קלט פתח תקוה הייתה צריכה להתקיים בדרומה של יריחו.

חוגלה נמצאת בדרך של בני ישראל לגילגל לכרות את הברית המחודשת. יכול להיות שגבעת הערלות נמצאת בקרבת מקום.

זיהוי המיקום של בית חגלה המקראית ושל גורן האטד

כנס יריחו בבית חגלה

א- ההרצאה של הרב ד"ר יואל אליצור

דברי הרב ד"ר יואל אליצור בבכנס יריחו, שהתקיים בבית חגלה בחודש מנחם אב תשע"א.


--:--
 

הורדה למכשיר MP3

הורדה: לחצן ימני, שמירת היעד בשם...

ב- הרב זאב שחור מחדש חידושים בנוגע לזיהוי בית חגלה המקראית

בביקור בבית חגלה עם תלמידות ממדרשת טהר, הרב זאב שחור חידש חידושים משמעותיים. הוא הביא והראה מקורות המזהים את בית חגלה עם גורן האטד שטרם מזוהה אצל החוקרים. המקורות הם עתיקים, כולל מקורות נוצריים, שהם עתיקים יותר.


ג- מאמר בעקבות החידושים של הרב זאב שחור

מאת: ארנה קובוס

זכיתי לאחרונה להתחדש בזכות הרב זאביק הראל ממדרשת טהר, בזמן שבאו לבקר בבית חגלה, כמנהגם מדי שנה. הוא הראה לי כמה מקורות מדהימים הזורקים אור לשאלות פעורות. אשתדל לסכם, למרות שחסרים לי כל המקורות. בע"ה עוד נלמד ונעמיק בנושא ונרחיב יריעה זו.

  1. על נושא גורן האטד נכתב הרבה ועדיין אין תשובה מספקת. וולמאן ומנחם מנדל בן-אליהו במחקרם "תלמוד הבבלי, תנ"ך" בעמ' 46, מביא את דברי איסוביוס (8,7,20). לדבריו הוא מראה שגורן האטד הוא בארץ, קרוב ליריחו, סמוך לבית חגלה (BETAGLA), ואז צריך לתקן ש"עבר הירדן" בא במשמעות "בצד הירדן". הראיה נובעת ממשמעות המילים. “חגלה" מלשון חוג _ - לחוג משמעו לרקוד בעיגול. במקביל גורן מתאים להיות עגול.
  2. בספר" אדמת קודש" של גולדהאר, יריחו מתוארת ככפר קטן בשם רייחא במרחק 7.5 ק"מ מן הירדן, וזה המרחק היום מתל יריחו לקסר אל יהוד.
  3. קסר חג'לה הוא מבצר חגלה בגבול בין יהודה ובנימין. מבית חגלה עולה הגבול דבירה, שהוא למערבו של עמק עכור. כך מובן איך עבר הגבול מבית חגלה לאבן בהן בעמק עכור. המרחק בין ג'לג'וליה לבית חגלה 4 ק"מ. זה עמק בכה- וידי חאזין בערבית. עמק עגור נמשך 3.5 ק"מ לכיוון הירדן, ואחר-כך פונה דרומה לים המלח.
  4. בספר "המקרא והארץ" מתואר הגבול. בית חגלה הוא גורן האטד, רחוק מיריחו כג' מילים (4.5 ק"מ) וכ-2 מילים (3 ק"מ) מהירדן. היום נקרא בית-ע'גלה שתרגומו מקום עיגול. המרחקים הללו הולמים את הגדרת של עין-חג'לה של ימינו. על התחלופות הגרוניות ח'-ע' ר' לי' י'.......ועבר צפון לבית הערבה.
  5. אבן בוהן בן ראובן – מלמד שיש זהות ידועה בין אבן-בוהן לעמק עכור.
  6. ועלה הגבול מאבן בוהן, אשר בעמק עכור, מערבה לשער דביר (תערת-א-דביר), באמצע הדרך בין יריחו לירושלים. מכאן שאבן-בוהן בעמק עכור היא והיא דרומה לגילגל.
  7. בספר "מסות ומסעות" של ליהמן דנים על מגילות ים המלח.

שמעון בן שטח הוא הדמות המרכזית של בימת קומרן. כגיסו של אלכסנדר ינאי – אחריה של שלומציון המלכה. י"ד תמוז הוא התאריך שבו נתבטל ספר הגזרות נגד הצדוקים. הכוונה היא להצלחתו של שמעון בן שטח בפסילתם של הצדוקים לסנהדרין ולהחלפתם בחכמי פרושים.

שמות המקומות העבריים מופיעים בללמוד מקוצרים כמו ביתר במקום בית צור, ביתגלא במקום בית חגלה. אם כן, אפשר להציע את ההשערה שחכמים ידעו על ספרות שנוצרה ושנשמרה ב"מדבר אטד", וקראו להם "ספרי בית חגלה" (בית חגלה הייתה הקהילה הנושבת הגדולה, הקרובה לאזור מקומראן בתקופת התלמוד), ואם הזיהוי הוא נכון, הרי זה השם הקדום של מגילות ים המלח.

תקופת אלכסנדר ינאי היא תקופת הרת מהפכות, לכן צמחו כה רבות כיתות. שמעון בן שטח הצליח להצמיח את התורה מחדש ולבססה, והיא מתוארת בצבעים חיים בדיונים וסוערים בתלמוד, אשר מפרים את הספרות התלמודית עד היום.

מזה יצא שראינו לפחות שלושה מקורות המזהים את גורן האטד עם בית חגלה, גילגל מערבית לבית חגלה, עמק עכור צפונית לבית חגלה עם אבן בוהן בתוכה ודביר המקראית. עמק עכור זוהה עם ואדי קלט.

ראינו לבסוף את החשיבות של בית חגלה בתקופת בית שני. אם נוסיף לזה את נבואת יחזקאל, שים המלח באחרית הימים תיהפך למים מתוקים עם דגים שיגיעו עד לעין-עגלים (היא בית חגלה בהתחלף האות הגרונית) נלמד ששערי הארץ הם בית חגלה , גילגל, יריחו מן ההתחלה והסוף – תחילת הגאולה.