בעזרת ה' יתברך

האתרים של יריחו

מבט על יריחו
תל יריחו – המקום שיהושע בן נון כבש עם ניסים גדולים
התמונה הקודמת  מצגת התמונה הבאה
מפה גדולה 

מפות נוספות 

תל יריחו

הבית של רחב בתל יריחו
שרידי הבית של רחב

בתל זה נמצאות החומות שעליהן אמרו חז"ל "הרואה חומות יריחו שנפלו, צריך לברך ברוך...שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". ואכן החומות מתקופת הברונזה הקדומה, שלפי המחקרים החדשים הן החומות שעמדו בפני יהושע בן נון בכובשו את הארץ. חומות שנחפרו ואפשר לראותן.

מגדל השמירה שנמצא סמוך למעיין, בצד המזרחי של העיר, כנראה באזור שער העיר. מסתבר שמגדל זה היה ביתה של רחב הזונה, שהיתה יושבת בחומה סמוך לשער העיר.

עוד על תל יריחו 

בית כנסת שלום על ישראל

הפסיפס של בית הכנסת שלום על ישראל ביריחו
מרכז הפסיפס

בית כנסת עתיק מתקופת התלמוד הירושלמי (מאה השלישית), נבנה ע"י קהילה קדושה שידעה את ערכי היהדות. ממוקם ליד תל יריחו.

בית הכנסת שלום על ישראל נושא את השם המופלא ביותר בעולם. הסמלים בפסיפס מלמדים את אפשרויות הצירוף למען שלום, קדושה, תפילה ואחדות עם ישראל.

שלום על ישראל הינו בית כנסת מיוחד, לאור העובדה שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת מאותה תקופה, הנמצא לא הרחק ממנו, בית הכנסת בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה שלדניאל הנביא.

עוד על שלום על בית הכנסת שלום על ישראל 

בית כנסת נערן

הפסיפס של בית הכנסת נערן ביריחו
דמויות של חיות בפסיפס

עדות לישוב יהודי מן המאה השלישית, תקופת בזנטיום. בית הכנסת מכוסה בפסיפס בסיגנון הלניסטי, כאשר במרכזו גלגל המזלות עם אל השמש בכרכרתו.

מקור השם נערן לפי המסורת: אלישע, אחרי שהוא המתיק את המים של יריחו, עבר דרך נערן בדרכו לשומרון. שם, נערים סקלו אותו וקראו לו "קרח-קרח". אומר המדרש ש-"אלה לא היו נערים אלה אנשי נערן", שהגיבו להסרת פרנסתם, כי הביאם מים ליריחו ממעיין עין דיוק.

עוד על שלום על בית הכנסת נערן 

ארמונות החשמונאים

הארמון השלישי של הורדוס ביריחו
הארמון השלישי של הורדוס

האתר החשוב מתקופת בית שני. אין אתר הממחיש את חיי החשמונאים בתקופה הזו. אנו מדברים על 170 שנה האחרונים לפני החורבן.

הארמונות נבנו בששה שלבים ע"י שלושה מלכים. הראשון הוא יוחנן הורקנוס בנו של שמעון בן מתתיהו.

עוד על ארמונות החשמונאים 

מערות הקבורה של הכוהנים מבית שני

מערות הקבורה של הכוהנים מבית שני ביריחו
מערות הקבורה על צלע ההר

בית הקברות מוכיח שבבית שני, יריחו הייתה מיושבת ע"י כוהנים שעבדו בירושלים וגרו ביריחו. כמו כן, המלכים החשמונאים היו גם כוהנים וגרו ביריחו.

המערה המעניינת והגדולה נמצאת נמוך על מרגלות ההר. הכניסה למערה הרוסה, מחוץ למערה חצר גדולה, בתוך המערה כוכים לארונות הקבורה.

עוד על מערות הקבורה 

הגילגל המקראית

הגילגל המקראית בין יריחו לירדן
הגילגל המקראית בין יריחו לירדן

בכבוש יהושע את הארץ, אחרי עוברו את הירדן, היה מחנהו הראשון בגילגל: "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון וחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו" (יהושע ד', י"ט).

המקום נקרא גִלגַל, על ששם מלו את עצמם ישראל: "היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה " (יהושע ה', ט').

עוד על מערות הקבורה 

בית חגלה המקראית

סרידי בית חגלה המקראית
סרידי בית חגלה המקראית

חגלה היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע בחלוקת הנחלות (פרק י"ט, פסוק י"ח). היא מציינת את הגבול בין שבטי יהודה ובנימין. היא מצוינת פעם שניה כאחת מערי בנימין, יחד עם בית אל.

עוד על בית חגלה המקראית 

מעברות הירדן

מעברי נהר הירדן סמןך ליריחו
מעברי נהר הירדן סמןך ליריחו

בהגיעם אל המים בני ישראל, הכוהנים מטבילים את רגליהם במים, ואז המים עמדו נד אחד באדם העיר רחוק מאוד משם (יהושע ג', ט"ז).

המקום נקרא בערבית קסר אל יהוד. זאת אומרת, מגדל היהודים. רעיון המגדל או המבצר רומז על שני דברים: 12 האבנים שעמדו במקום דרכתם של הכוהנים ועל המזבח שבני ראובן ובני גד בנו, הדומה למזבח המשכן- עדות שמשני עברי הירדן יש עם אחד (יהושע כ"ב, ל"ד).

עוד על מעברות הירדן 

הר נבו

הר נבו
מבט אל הר נבו מבית הערבה

מספר יהושע לומדים שהייתה שם עיר באותו שם בגבול שבט גד וראובן.

בהר נבו נמצא מקדש בעל פאור עד היום הזה ובני ישראל מקדשים כל נקודה של עבודה זרה. הר נבו הפך להיות מקום עלייה לרגל לראות את תמונת משה, לפני מותו, של ארץ ישראל בשלמותה.

עוד על מעברות הירדן 

דביר בעמק עכור

דביר בעמק עכור סמןך ליריחו
דביר בעמק עכור

אחד הדברים המסעירים בימי כיבוש יהושע, היה סקילתו של עכן בעמק עכור.עכן שמעל מן הקודש-בשלל יריחו. בני ישראל עלו מן הגלגל לעמק עכור. כאן במעמד כל ישראל הפילו גורל מי מעל בחרם.

עוד על דביר 

סככה ומטמוני הביטוסיים

אחת מערי המבצר המדבריות שבנחלת שבט יהודה היתה העיר סככה. יחד עם בית הערבה שבאזור יריחו. הזיהוי המתאים הוא חורבת כאכון שבמחנה הפליטים עקבת ג'אבר. כן נזכר המקום במגילת הנחושת של האיסיים המזוהים עם הביטוסיים שבמקורות. מגילה זו המונה את אוצרותיהם של האיסיים, מספרת על מטמון ב "יגר (גל אבנים) של גי הסככא", שבו שלוש ככרות כסף. גל האבנים המוזכר מתאים לגלו של עכן שבאמק עכור הסמוכה לעקבת ג'אבר. על גלו של עכן דברנו ב- "דביר- עמק עכור".

כמו כן היה מטמון בן שבע ככרות כסף בראש אמת המים סככא מן הצפון. מתאים לבריכה שליד חורבת דביר, שמשם מתחילת אמת מים לכיוון מזרח ומסתיימת בבריכה, ששם היה המטמון השלישי ב "סככא מזרחית".

אבן בהן בן ראבן

נקודת ציון בגבול נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין היא אבן בהן בן ראובן, בין בית הערבה והערבה. את הנקודה זהינו בואדי קלט באזור מרכז העיר יריחו, לבין דביר , המזוהה בבית ג'בר א-תחתני. (כיום החירבה שעל גבול הרשות הפלשטינית על הכביש העול מדרום לואדי קלט).

מקום המתאים הוא הבגבול בהר ובעמק, ויזוהה במתלול של מזרח הארמונות החשמונאים. הוא באמת דומה לאצבע בולטת בין לגובה, בין לרוחב. באשר לשם העברי "בן ראובן". עוד לפני כניסת בני ישראל לארץ, יצוין שכבר מימי ממלכת אכד נמצאו שמות עבריים למכביר. ואם כן, מסתבר שלאה אשר קראה לבנה ראובן לא המציאה את השם כי אם אימצה שם קיים והעיניקה לו משמעות חדשה .וכן כל שמות השבטים.

בוכים

האסון הגדול של עם ישראל, ממנו הוא סובל עד היום, כי לא הוריש את הגויים מארץ ישראל. העניים התחיל בימי השופטים. במקום הנקרא בוכים, כי שם בכו בני ישראל משום שלא הורישו את הגויים. ואכן היה להם על מה לבכות. אותו בכי מצטרף לבכיות של חורבן בית ראשון ושני, ודרך כל הדורות עד ימינו אנו, על חללי המלחמות והחבלה.

מקום זה נמצא בקניון שבין ההר שעליו נמצא המחנה הצבאי "דיה" ובין ההר שעליו עומד מבצר דוקים מימי הבית השני. המבצר השתמר במעין דויק הסמוך, הנקרא היום קרנטל. השם דוקים שומר על בוכים שמימי הבית הראשון. המטרה לבחירת קניון זה זהה לבחירת העמק בין הר גריזים להר עיבל. כמו כן הגיא מול בית פעור, או עמק עכור. מעמקים אלה היו גורמים להגברת הקול, אשר היה נשמע למרחוק.