56 שנה לשחרור ירושלים ויריחו, שהתרחש ב-כ"ח אייר במלחמת ששת הימים
תל יריחו - האתר המרכזי ביריחו
שרידי הבית של רחב
מאת: ארנה קובוס
אין ספק שהאתר המרכזי ביריחו הוא התל- מקומה של יריחו העתיקה.
בתל זה נמצאות החומות שעליהן אמרו חז"ל "הרואה חומות יריחו שנפלו, צריך לברך "ברוך...שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". ואכן החומות מתקופת הברונזה הקדומה, שלפי המחקרים החדשים הן החומות שעמדו בפני יהושע בן נון בכובשו את הארץ. חומות שנחפרו ואפשר לראותן. וראה איזה פלא, כל החלק המזרחי של החומה פשוט נעלם, וכמו שאמרו חז"ל שהחומה נבלעה במקומה. אותו חלק שמצד מזרח, מול בני ישראל שעלו מן הירדן.
מגדל השמירה שנמצא סמוך למעיין, בצד המזרחי של העיר, כנראה באזור שער
העיר. מסתבר שמגדל זה היה ביתה של רחב הזונה, שהיתה יושבת בחומה סמוך לשער
העיר.
מתקופת השופטים (ברונזה תיכונה) נמצאים כאן חלקלקה וחומה תומכת,
השייכים לתקופה בה ירשו המואבים, ובראשם עגלון מלך מואב, את עיר
התמרים.מתקופת המלוכה ( ברונזה מאוחרת) נמצאו מבנים ובנין מרכזי, הוא עירו
של חיאל בית האלי.
כל זה לזכר כיבוש יריחו, כאשר בימי יהושע בן נון, בני ישראל סבבו את חומות יריחו הבצורה פעם אחת ביום במשך שבוע, ובראשם הלכו שבעה כוהנים ביחד עם ארון הברית. וביום השביעי הקיפו את העיר שבע פעמים, תקעו בשופרות והריעו. ואז החומות נפלו – בעצם, נבלעו בתוך האדמה בתהליך ניסי – ועם ישראל פרצו לתוך העיר.
כך, בהושענא רבה מבצעים שבע הקפות עם אתרוג ולולב סביב הבימה בבית הכנסת.
מקורות
בתלמוד הירושלמי (סוכה פ"ד ה"ג), נאמר שהיו מקיפים שבע פעמים ביום הושענא רבה, זכר לנס שנעשה ביריחו.
רבי אלעזר בעל ה"רוקח" מביא מדרש: "למה מקיפין שבע פעמים זכר ליריחו, לפי שיריחו תחלת המלחמות של ארץ ישראל, וכל ראשית להקב"ה, ... וליריחו שבע חומות".
על פי הקבלה מובא על ידי רבינו בחיי בן אשר, תלמידו של הרשב"א, בספרו כד הקמח: "ההקפה שהיו ישראל מקיפים את יריחו בכל יום פעם אחת ובשביעי ז' פעמים, הכל היה רמז לשכינה שהיה כלולה משש קצוות, ולכן חלה מידת הדין על יריחו, ונפלה החומה תחתיה, וכן היו ישראל במקדש מכפרים על ידי המזבח, ומידת הדין היתה חלה על האויב, ולא היה להם רשות לבוא כנגד ישראל, וכן לעתיד תחזור השכינה לבית קדשי הקדשים, ותחול מדת הדין בשונאיהן של ישראל, אשר הציקום ושעבדו בהם".
בית כנסת עתיק מתקופת התלמוד הירושלמי (מאה השלישית), נבנה ע"י קהילה קדושה שידעה את ערכי היהדות. ממוקם ליד תל יריחו.
שלום על ישראל הינו בית כנסת מיוחד, לאור העובדה שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת מאותה תקופה, הנמצא לא הרחק ממנו, בית הכנסת בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה שלדניאל הנביא.
בכניסה יש כתובת תודה: זכורים לטוב כל אנשי הקהילה, גדולים וקטנים , היודע שמותם ושמות נשותיהם ושמות בני ביתם יכתוב אותם עם כל הצדיקים בספר החיים, ובמרכז הפסיפס, סמל עם לולב, שופר ומנורה, והמילים: שלום על ישראל
יש מסורת שמציינת שבית הכנסת ממוקם במקום בו המלאך אמר ליהושע בן-נון: של נעלך מעל רגלך.
המצב היום
היום, ברוך השם, יש בבית הכנסת תפילות בכל יום שישי, אירועים מיוחדים כמו תפילת הושענא רבה מדי שנה, וסיורים מודרכים במשך השנה.
שיעורו של הרב ד"ר חגי בן-ארצי - מה בין חודש ניסן לחודש תשרי
הרב ד"ר חגי בן ארצי דיבר על חשיבות ראש חודש ניסן כראש השנה לעומת ראש חודש תשרי התאריך שבו נבנה הבית השני.
לכן הנוהג של ראש השנה על פי תשרי הוא מינהג גלותי, ואילו ראש חודש ניסן ראש החודשים לגאולת ישראל. זה תאריך הגואל - ראש חודש ניסן, ואילו מקום הגואל זה ערבות יריחו-גילגל מקום כניסתם של עם ישראל לארץ.
מתוך "ארץ הצבי" נאומי וכרוזי הרב צבי יהודה, הוצאת ישיבת בית אל – בהסכמתו של הרב מלמד.
איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס...
ארנה קובוס, שהקימה את בית חגלה במו ידיה בקיץ תשס"א (2001) אחרי שהעיר יריחו נסגרה ליהודים, פורסת לפנינו את החזון שאחרי הקמת היישוב ואת האתגרים שעוד לפנינו.
הסרטון מאת: חגית ומשה הרשטיק, שצולם בבית חגלה בשנת תשפ"ג
בית חגלה מזמינה אנשים, בנים או בנות לסרוגין שיבואו באופן זמני או קבוע לעבוד, ללמוד בבית המדרש, לסייר, להנות ולהצליח לשאוב מן האדמה את מתנות האזור. לחדש את קבלת עול מלכות שמיים!
ב-י' בניסן בני ישראל חוצים את הירדן, כאשר ארון הקודש עומד עם הכוהנים, ועם ישראל חוצה. שם באמצע הנהר, כאשר בני ישראל עוברים בחרבה, יהושע מכריז: "בזאת תדעו שאל חי בקרבכם....שתנחילו את הארץ". כאן בחציית הירדן, זאת הוכחת קיומו של ה' אשר הבטיח לאבותינו ולעם דרך משה רבנו, וקיים את הבטחתו.
מתן הארץ לירושה ונחלה הוא בקרב נס לימים ומוכיח רק על קיומו של ה'. כתמורה בני ישראל חייבים לשמור על מצוותיו (פרשת בהר).
תכף עם כניסה לארץ, בני ישראל חייבים ללמוד על השוני והייחוד של הארץ הזאת.
ארמונות החורף של החשמונאים והארמון השלישי של הודוס
הארמון השלישי של הורדוס
מאמר מאת: אהוד נצר ז"ל
האחוזה המלכותית וראשיתו של אתר ארמונות החורף ביריחו
מדרום לעיר יריחו של היום, סמוך לדרך העתיקה היורדת מירושלים לאורך ואדי קלט, מצוי אתר נרחב שהיה מוכר בעבר בשם "תולול אבו אל-עלייק", אשר לדעת כל החוקרים שסקרו את בקעת יריחו, החל מן המאה שעברה, שכנה בו יריחו של ימי הבית השני, או "יריחו של הברית החדשה", כפי שחלקם קראו לה.
השם תולול אבו אל-עלייק נגזר משני תלים העומדים משני צדיו של ואדי קלט, הצפוני והדרומי.
מרבית החוקרים קשרו את צמד התלים הללו עם שני המבצרים שהרס פומפיוס לאחר כיבושה של ארץ-ישראל, בשנת 63 לפנה"ס. הם התבססו על דיווחו של ההיסטוריון סטרבון המספר על מבצרי ה"טירנים" אשר שמרו על הדרכים ליריחו, ואשר נהרסו בידי המצביא הרומאי...
קרא את המאמר
ההילולה של משה רבנו בערבות יריחו מול הר נבו
מכבר כמה שנים מציינים את ההילולה של משה רבנו בערבות יריחו, על גדת הירדן מול הר נבו, תוך קריאת תיקון שערך הרב המקובל ישועה בן-שושן זצ"ל, וגם מקיימים שיעורים בבית חגלה, שעומד מול ההר מעבר השני של נהר הירדן.
תיכף עם סיום הפסח, החלו בהקפות סביב חומות יריחו. כל יום הקפה אחת וביום השביעי, שיצא אז בשבת, הופלו החומות ונכבשה העיר. זה תאריך מאוד חשוב ומשמעותי. אחרי כל ההבטחה של ה', יציאת מצרים ומתן הארץ, זה קורה ב-כ"ח בניסן, זהו כח ניסן. האירוע הזה משמעותי מפני שהכל היה שם מפי הגבורה.
תוקעים שופרות ביריחו
ביום שישי כ"ח ניסן תשע"ט, התפללנו שחרית בבית הכנסת העתיק ביריחו שלום על ישראל, תקענו בשופרות בתל יריחו וגם בקרנו בבית הכנסת נערן בצד הצפוני של יריחו.
בספר במדבר מוזכר שש פעמים היכן בני ישראל נמצאים - בערבות מואב ירדן-יריחו
אילו רצה הכתוב לתת מידע על המקום לא היה צורך להזכיר זאת שש פעמים. אלא שיש כאן עניין נוסף.
מואב- ירדן- יריחו- נמצאים בקו אוירי ישר. אך משמעותם שונה. במואב חיים הגוים עלפי טומאתם. זו נקודת המוצא של בני ישראל. הם היו טמאים במצריים כמו הגויים...
פרשת ויחו - זיהוי המיקום של בית חגלה המקראית ושל גורן האטד
שרידי בית חגלה המקראית
הרב זאב שחור מחדש חידושים בנוגע לזיהוי בית חגלה המקראית
בביקור בבית חגלה עם תלמידות ממדרשת טהר, הרב זאב שחור חידש חידושים משמעותיים. הוא הביא והראה מקורות המזהים את בית חגלה עם גורן האטד שטרם מזוהה אצל החוקרים. המקורות הם עתיקים, כולל מקורות נוצריים, שהם עתיקים יותר.
