יריחו - מנעולה של ארץ ישראל

מידי שנה, בליל הושענא רבה לומדים תורה כל הלילה בבית חגלה על פני יריחו ובבוקר מתפללים ביריחו, בבית הכנסת העתיק שלום על ישראל.

כל זה לזכר כיבוש יריחו, כאשר בימי יהושע בן נון, בני ישראל סבבו את חומות יריחו הבצורה פעם אחת ביום במשך שבוע, ובראשם הלכו שבעה כוהנים ביחד עם ארון הברית. וביום השביעי הקיפו את העיר שבע פעמים, תקעו בשופרות והריעו. ואז החומות נפלו – בעצם, נבלעו בתוך האדמה בתהליך ניסי – ועם ישראל פרצו לתוך העיר.

כך, בהושענא רבה מבצעים שבע הקפות עם אתרוג ולולב סביב הבימה בבית הכנסת.

מקורות

1. בתלמוד הירושלמי (סוכה פ"ד ה"ג), נאמר שהיו מקיפים שבע פעמים ביום הושענא רבה, זכר לנס שנעשה ביריחו.
2. רבי אלעזר בעל ה"רוקח" מביא מדרש: "למה מקיפין שבע פעמים זכר ליריחו, לפי שיריחו תחלת המלחמות של ארץ ישראל, וכל ראשית להקב"ה, ... וליריחו שבע חומות".
3. על פי הקבלה מובא על ידי רבינו בחיי בן אשר, תלמידו של הרשב"א, בספרו כד הקמח: "ההקפה שהיו ישראל מקיפים את יריחו בכל יום פעם אחת ובשביעי ז' פעמים, הכל היה רמז לשכינה שהיה כלולה משש קצוות, ולכן חלה מידת הדין על יריחו, ונפלה החומה תחתיה, וכן היו ישראל במקדש מכפרים על ידי המזבח, ומידת הדין היתה חלה על האויב, ולא היה להם רשות לבוא כנגד ישראל, וכן לעתיד תחזור השכינה לבית קדשי הקדשים, ותחול מדת הדין בשונאיהן של ישראל, אשר הציקום ושעבדו בהם".

הושענא רבה ביריחו לאורך השנים

שמעו וצפו בשיעורים שהיו בליל הושענא רבה בבית חגלה למשך השנים. צפו בתמונות והסרטות של התפילות שהיו ב-שלום על ישראל ביריחו בבוקר הושענא רבה 

שיעורו של הרב ד"ר חגי בן-ארצי - מה בין חודש ניסן לחודש תשרי

הרב ד"ר חגי בן ארצי דיבר על חשיבות ראש חודש ניסן כראש השנה לעומת ראש חודש תשרי התאריך שבו נבנה הבית השני.

לכן הנוהג של ראש השנה על פי תשרי הוא מינהג גלותי, ואילו ראש חודש ניסן ראש החודשים לגאולת ישראל. זה תאריך הגואל - ראש חודש ניסן, ואילו מקום הגואל זה ערבות יריחו-גילגל מקום כניסתם של עם ישראל לארץ.

שמע או הורד:

--:--

  

הורדה: לחצן ימני, שמירת היעד בשם...

עוד שיעורים של הרב ד"ר חגי בן ארצי