הסבר על הפסיפס הייחודי של בית הכנסת שלום על ישראל
במסגרת סיור מודרך ביריחו בהדרכת קרא על הסיור
תמוז תשע"ז.במסגרת סיור מודרך ביריחו בהדרכת קרא על הסיור
תמוז תשע"ז.בית כנסת עתיק מתקופת התלמוד הירושלמי (מאה השלישית), נבנה ע"י קהילה קדושה שידעה את ערכי היהדות. ממוקם ליד תל יריחו שנכבש בניסים גלויים ומעיין אלישע.
בית הכנסת שלום על ישראל נושא את השם המופלא ביותר בעולם. הסמלים בפסיפס מלמדים את אפשרויות הצירוף למען שלום, קדושה, תפילה ואחדות עם ישראל.
שלום על ישראל הינו בית כנסת מיוחד, לאור העובדה שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת מאותה תקופה, הנמצא לא הרחק ממנו, בית הכנסת בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה שלדניאל הנביא.
פסיפס עתיק מן המאה השלישית, יוצא דופן מבחינה אומנותית, ייחודי בעולם כולו, מן הבחינה שכל איור בפסיפס הינו משמעותי. הפסיפס מהווה עדות לרמה הרוחנית של הקהילה אז.
כל איתור משמעותי בפסיפס ומתאים לאורך המחשבה של אותה קהילה.
גודל הפסיפס מהווה עדות לבית כנסת קטן (13מ' x 10מ'). יכול להיות שהייתה קומה נוספת, לפי בסיס לארבעה עמודים על הפסיפס. הכיוון לירושלים כמעט מדויק עם סטייה של 15 מעלות.
בכניסה יש כתובת תודה: "זכורים לטוב כל אנשי הקהילה, גדולים וקטנים , היודע שמותם ושמות נשותיהם ושמות בני ביתם יכתוב אותם עם כל הצדיקים בספר החיים
"
הכתובת מתאימה ללשון הארמית הירושלמית, מה מתארך את בית הכנסת לתקופת בית שני. יש חוקרים הטוענים שמתאים למאה השישית, תקופת הכיבוש האסלאמי. לאור האיורים שאין בהם דמות אדם. אך תכף נראה מעמקים עצומים לפסיפס הקטן הזה.
בספר יהושע כתוב שערב הכבוש ,יהושע מסתובב סביב לחומות. כמובן בצד המזרחי, לא יכול להיות בצד המערבי כי טרם כבשו את העיר. אז יהושע פוגש את המלאך שאומר לו :
"של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עֹמד עליו קֹדוש הוא
" (יהושע ה, טו).
אותו פסוק כמעט ,מופיע בהר סיני, מקום קבלת התורה וביריחו, מקום קבלת הארץ בדרך ניסית. זה אירוע מדהים שבני הקהילה באים לציין.
הכתובת ,"שלום על ישראל", באה ללמד אותנו שיש אפשרות להגיע לשלום אמיתי בעם ישראל, בצירוף לשלושה יסודות:
הנה שלושה יסודות: קדושה, תפילה ואחדות מביאים השלום המיוחל.
לצערנו בית כנסת נבנה אחרי היציאה לגולה מבית שני. ואנו יודעים שאז כמו היום הבטיחו שלום ורימו את העם. באה הקהילה הקדושה להכריע בויכוח ומכריזה בפסיפס היפה לנצח: אין שלום אלא בקדושה, תפילה ואחדות העם.
באופן מפתיע, מיוחד וייחודי לעולם כולו, יש לנו כאן יצירה אומנותית שלמה בתוכן האמוני, אומנותי וחברתי.
מעל הכיכר, יש מסך המפריד בין ארון הברית לשאר. ארון הברית פונה לכיוון ירושלים עם סטייה קטנה של 15 מעלות.
בצדדים של הפסיפס יש צורות, אך לא שוות. הבה נביט. בצד המערבי יש צורה ביצית העומדת על שתי נקודות.
אך בצד מזרח יש משולשים עם דפנותיהם מעוגלות ומאוזנות על שלוש נקודות, ובצד הדרום-מערבי, מן המסך ועד הסוף, יש מטומנים המאוזנים על 8 נקודות.
בוודאי יש כאן כוונה. העולם המדעי החושי שבו אנו חיים עומד על דו-ערכיות, או תלת-ערכיות. (דוגמה לדו ערכיות זה החלוקה לזכר ונקבה, דוגמה לתלת ערכיות זה התהליך בוקר, צהריים ערב וכו').
אך בצד המטאפיזי- עניין ארון הקודש שם יש מטומנים העומדים 8 נקודות. אנו יודעים שמספר 8 מאפיין עולם אחר ,לא חושני, עולם ניסי.
איזה דברים עצומים מאפיינים קהילה קדושה זו, שחיה בתחושות אלו וגם ידעה להעבירם על הפסיפס כך שגם הדורות הבאים ילמדו.
זו קהילה ענווה המכבדת את כל אנשיה מהילדים, הנשים והגברים כמו שכתוב בכתובת התודה.
זו קהילה שעובדת את ה' בלב אחד, ברגש ודעת כמו שמתפללים ממש והרעיון הזה עובר כל הפסיפס, לעבוד את ה' בלב אחד, למרות הדעות השונות, ההשקפות השונות, כולנו יחד עם אחד.
אחדות זו באה לדי ביטוי על הפסיפס והיא הייתה כנראה אורך חייהם, כתוצאה של הרבה עבודה עצמית באמונה ודעת.
קהילה קדושה זו ראו את עצמם ממשיכים ומחויבים לאמירה של המלאך ליהושע: ""...המקום הזה קדוש
.
אומנות משרתת את החיים, זהו אומנות מגויסת, בלי להוריד מן הערך האומנותי אלא לגדלו.
עלנו לבוא להשתחוות תוך שבח ולומר אשרי העם שה' אלוקיו, אשרי העם שעובד את ה' בשלמות!
בית הכנסת נוסד במאה השלישית על פי כתובת ההודיה לתורמים שמתאימה לתקופת תלמוד הירושלמי.
בית הכנסת ייחודי בעולם כולו, שכל פרט בו משמעותי בתורת ישראל ותפיסת עולם של אותה קהילה דאז (ארנה קובוס).
אחרי מלחמת יום כפור, קמה ישיבת יריחו ברשותו של חנן פורת זצ"ל. ראש הישיבה היה הרב רבינוביץ והניהול ע"י ארהל ואתי יעוז כסט- תחת עמותת ישיבת יריחו. הם פעלו בציבור גדול עד הסכמי אוסלו.
בזכותו של חנן פורת זצ"ל, הוכנס סעיף בהסכמי אוסלו שבית הכנסת נשאר תחת שליטה ישראלית כמו כן קבר יוסף. בזכות חנן פורת זצ"ל, שופצה חורבת בית הכנסת ע"י המנהל האזרחי לבניין קומה אחת עם עליה לגג ומחסן.
אחרי הסכמי אוסלו, עמותת תרבות ומורשת יריחו ניהלה את הפעילות בבית הכנסת ודאגה לסיום בניית הגג. עמותת תרבות ומורשת יריחו סיכמה עם הרב יצחק גינזבורג שליט"א להרים ישיבה. הרב בפועל היה יוסי פלאי. התלמידים היו מגיעים מדי יום מיצהר בשמירה צהלית בלבוש אזרחי.
השיחות של ברוך מרזל ושל ארנה קובוס על הימים הראשונים של שלום על ישראל:
אחרי שריפת בית הכנסת בשנת תשס"א, שבתה הפעילות וגורשנו מיריחו.
חזרנו בתקופת ההתנתקות לחצי שנה, ולמעשה חזרנו ממש רק בשנת תש"ע בזכות המאמצים של ח"כ אורי אריאל.
היום, ברוך השם, יש בבית הכנסת תפילות בכל יום שישי, אירועים מיוחדים כמו תפילת הושענא רבה מדי שנה, וסיורים מודרכים במשך השנה.