זיהוי המיקום של בית חגלה המקראית ושל גורן האטד

זכיתי לאחרונה להתחדש בזכות הרב זאביק הראל ממדרשת טהר, בזמן שבאו לבקר בבית חגלה, כמנהגם מדי שנה. הוא הראה לי כמה מקורות מדהימים הזורקים אור לשאלות פעורות. אשתדל לסכם, למרות שחסרים לי כל המקורות. בע"ה עוד נלמד ונעמיק בנושא ונרחיב יריעה זו.

1. על נושא גורן האטד נכתב הרבה ועדיין אין תשובה מספקת. וולמאן ומנחם מנדל בן-אליהו במחקרם "תלמוד הבבלי, תנ"ך" בעמ' 46, מביא את דברי איסוביוס (8,7,20). לדבריו הוא מראה שגורן האטד הוא בארץ, קרוב ליריחו, סמוך לבית חגלה (BETAGLA), ואז צריך לתקן ש"עבר הירדן" בא במשמעות "בצד הירדן". הראיה נובעת ממשמעות המילים. “חגלה" מלשון חוג _ - לחוג משמעו לרקוד בעיגול. במקביל גורן מתאים להיות עגול.
2. בספר" אדמת קודש" של גולדהאר, יריחו מתוארת ככפר קטן בשם רייחא במרחק 7.5 ק"מ מן הירדן, וזה המרחק היום מתל יריחו לקסר אל יהוד.
3. קסר חג'לה הוא מבצר חגלה בגבול בין יהודה ובנימין. מבית חגלה עולה הגבול דבירה, שהוא למערבו של עמק עכור. כך מובן איך עבר הגבול מבית חגלה לאבן בהן בעמק עכור. המרחק בין ג'לג'וליה לבית חגלה 4 ק"מ. זה עמק בכה- וידי חאזין בערבית. עמק עגור נמשך 3.5 ק"מ לכיוון הירדן, ואחר-כך פונה דרומה לים המלח.
4. בספר "המקרא והארץ" מתואר הגבול. בית חגלה הוא גורן האטד, רחוק מיריחו כג' מילים (4.5 ק"מ) וכ-2 מילים (3 ק"מ) מהירדן. היום נקרא בית-ע'גלה שתרגומו מקום עיגול. המרחקים הללו הולמים את הגדרת של עין-חג'לה של ימינו. על התחלופות הגרוניות ח'-ע' ר' לי' י'.......ועבר צפון לבית הערבה.
5. אבן בוהן בן ראובן – מלמד שיש זהות ידועה בין אבן-בוהן לעמק עכור.
6. ועלה הגבול מאבן בוהן, אשר בעמק עכור, מערבה לשער דביר (תערת-א-דביר), באמצע הדרך בין יריחו לירושלים. מכאן שאבן-בוהן בעמק עכור היא והיא דרומה לגילגל.
7. בספר "מסות ומסעות" של ליהמן דנים על מגילות ים המלח.

שמעון בן שטח הוא הדמות המרכזית של בימת קומרן. כגיסו של אלכסנדר ינאי – אחריה של שלומציון המלכה. י"ד תמוז הוא התאריך שבו נתבטל ספר הגזרות נגד הצדוקים. הכוונה היא להצלחתו של שמעון בן שטח בפסילתם של הצדוקים לסנהדרין ולהחלפתם בחכמי פרושים.

שמות המקומות העבריים מופיעים בללמוד מקוצרים כמו ביתר במקום בית צור, ביתגלא במקום בית חגלה. אם כן, אפשר להציע את ההשערה שחכמים ידעו על ספרות שנוצרה ושנשמרה ב"מדבר אטד", וקראו להם "ספרי בית חגלה" (בית חגלה הייתה הקהילה הנושבת הגדולה, הקרובה לאזור מקומראן בתקופת התלמוד), ואם הזיהוי הוא נכון, הרי זה השם הקדום של מגילות ים המלח.

תקופת אלכסנדר ינאי היא תקופת הרת מהפכות, לכן צמחו כה רבות כיתות. שמעון בן שטח הצליח להצמיח את התורה מחדש ולבססה, והיא מתוארת בצבעים חיים בדיונים וסוערים בתלמוד, אשר מפרים את הספרות התלמודית עד היום.

מזה יצא שראינו לפחות שלושה מקורות המזהים את גורן האטד עם בית חגלה, גילגל מערבית לבית חגלה, עמק עכור צפונית לבית חגלה עם אבן בוהן בתוכה ודביר המקראית. עמק עכור זוהה עם ואדי קלט.

ראינו לבסוף את החשיבות של בית חגלה בתקופת בית שני. אם נוסיף לזה את נבואת יחזקאל, שים המלח באחרית הימים תיהפך למים מתוקים עם דגים שיגיעו עד לעין-עגלים (היא בית חגלה בהתחלף האות הגרונית) נלמד ששערי הארץ הם בית חגלה , גילגל, יריחו מן ההתחלה והסוף – תחילת הגאולה.