מבוא
תיכף עם סיום הפסח הראשון שעם ישראל חגג בארץ (אחרי חציית הירדן ב- י ניסן תחת הנהגתו של יהושע בן-נון), החלו בהקפות סביב חומות יריחו כל יום הקפה אחת וביום השביעי, שהיה שבת, שבע הקפות. אז, נבלעו החומות, ונכבשה ונשרפה העיר, חוץ מביתה של רחב (יהושע 6:1-22).
נס הכיבוש
חומות יריחו לא הופלו בדרך הטבע, כמו החומות של כל עיר אחרת שנכבש על ידי צבא, אלא בדרך נס:
"וַיְהִי בַּפַּעַם הַשְּׁבִיעִית תָּקְעוּ הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת הָעִיר:"
(יהושע 6:16).
"וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר: "
(יהושע 6:20).
יש לברך על הנס
כאשר רואים מקום נפילת חומת יריחו (תל יריחו), מקום חציית הירדן ע"י עם ישראל (מעברות הירדן), או אחד משישה מקומות נוספים, יש לומר: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִיסִּים לַאֲבֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה"
.
במשנה, מצווה זאת מוזכרת באופן כללי אך בלי לציין את המקומות בהם המצווה חלה.
התלמוד מציין את המצווה, יחד עם 8 מקומות בהם המצווה חלה, כולל מקום נפילת חומת יריחו ומעברות הירדן.
המצווה גם מוזכרת בשולחן ערוך, יחד עם ציון של 7 מקומות בהם המצווה חלה, כולל מקום נפילת חומת יריחו ומעברות הירדן.
גם התלמוד וגם המשנה ברורה (המפרשת את השולחן ערוך) מציינים שחומת יריחו לא נפלה פשוטו של דבר, אלא נבלעה במקומה.
כדלקמן:
מישנה - ברכות ט':
רוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה...
תלמוד בבלי – מסכת ברכות נ"ד עמוד א:
תנו רבנן: 'הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה – על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום'.
שולחן ערוך – אורח חיים ריח א':
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל (א)כגון מעברות הים (ב)ומעברות הירדן (ג)ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש (ד)של בית חורון (ה)ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק (ו)וחומת יריחו (ז)מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו (ח)ובין בשאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם (ט)בהזכרת שם ומלכות.
מפרשים – משנה ברורה על אורח חיים ריח:
(א) כגון מעברות הים – מקום שעברו ישראל בים ביבשה.
(ב) ומעברות הירדן – מקום שעברו ישראל בירדן בחרבה בימי יהושע.
(ג) ומעברות נחלי ארנון – מפורש בש"ס שהיו שני הרים ועמק ביניהם שהיו ישראל צריכין לעבור דרך אותו עמק ונחבאו האמוריים במערות שעשו בהרים בצדי העמק כדי שיפלו עליהם פתאום בעברם בעמק ונעשה נס שנדבקו ההרים זה בזה בעבור ארון ברית ה' עליהם ונהרגו כולם שם.
(ד) של בית חורון – שהושלכו מן השמים על האומות שנלחמו עם יהושע כדכתיב בקרא.
(ה) ואבן שבקש – כדמפורש באגדה שעקר הר בת תלתא פרסא כדי להפילו על ישראל ונעשה נס שלא היה יכול להפילו ע"ש בברכות נ"ד ע"ב ועיין בביאור הלכה.
(ו) וחומת יריחו – שנבלעה במקומה.
(ז) מברך שעשה נסים – כתב המ"א לכאורה משמע דדוקא הנך וכדומה שניכר הנס מתוך המקום [פי' שבראותנו מעברות הים נזכרים אנחנו שהמים אלו נחצו לגזרים וכן בירדן היה נס במים גופא כדכתיב בקרא וכן אבני אלגביש יודעים אנו שאלו הם האבנים שבהם נעשה הנס] אבל בלא"ה כגון בבואנו סמוך לירושלים שקרה שם נס בעת מלחמת סנחרב שיצא מלאך ה' והמית כל המחנה אין מברכין על כגון זה שעשה נסים שאין הנס ניכר מתוך המקום [פי' אע"ג שאפשר לכוין מקום שנעשה הנס אעפ"כ אין הנס ניכר שהרי לא בגוף האדמה נעשה הנס] מיהו על נס שלו אפי' אין ניכר מתוך המקום כל שמגיע למקום ששם קרה הנס מברך.
(ח) ובין שאר ברכות – הנזכרים בסימן שאחר זה.
(ט) בהזכרת שם ומלכות – וכן צריך לומר נמי אתה ואלהינו כמו בשאר ברכות גמורות.
חוגגים את הנס בכל שנה
בשנים האחרונות, נוהגים לסובב את העיר יריחו (העיר המודרנית), לעצור בכל שער ולקרוא פסוקים מספר יהושע הקשורים לכיבוש, בליווי תקיעה בשופרות.
כאשר הצבא נותן אישור, חוגגים את האירוע על תל יריחו ממש, עם קריאת פסוקים ותקיעה בשופרות.
יום כיבוש יריחו על ידי יהושע בן נון, כ"ח בניסן, נערך ביום שני כ"ח ניסן בבית הכנסת העתיק 'שלום על ישראל' ביריחו.
