בספר "במדבר" מסופר לנו על נתיב המסעות של בני ישראל במדבר סיני ובעבר הירדן. רוב המקומות המוזכרים לא ניתנים לזיהוי ודאי, רק המקום האחרון, לפני הכניסה לארץ ישראל, מזוהה בוודאות. בסוף פרשת חקת, בפרק כב' פסוק א "וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ
" מקום זה מוזכר 10 פעמים בתורה ופעמיים בספר יהושע. במקום זה שהו הרבה זמן, עד שימות כל דור המדבר, ביניהם גם משה.
היום "הערבה" מסומנת במפה, בקטע שבין ים המלח לאילת. בתקופת התנ"ך, "הערבה" השתרעה מהכנרת ועד עציון גבר. דהיינו גם בקטע מצפון לים המלח, שהיום נקרא בקעת הירדן. "ערבה" מוגדרת כשטח משורי עם צמחיה נמוכה.
הקטע הדרומי של הירדן, לפני שנשפך לים המלח נקרא "ערבות יריחו" בחלקו המערבי, ו"ערבות מואב" בחלקו המזרחי. ערבות מואב הינו מלבן צר שרוחבו כ -5 ק"מ ואורכו כ-15 ק"מ. בקטע זה מול העיר יריחו, חנו בני ישראל זמן רב ושם אירעו כל מה שמסופר בסוף ספר "במדבר" וכל האירועים בספר "דברים". מעבר לערבות מואב נמצא הר העברים, שאחד משלוחתו הינו, הר נבו.
על שטח זה ב"ערבות מואב" חנו בני ישראל בשלושה מעגלים. מחנה שכינה במרכז, מסביבו במעגל שני מחנה לויה, ובמעגל השלישי מחנה ישראל. כל שבט על מחנהו ועל דגלו, כמפורט בתורה, כאשר מצד מערב זורם הירדן ומצד מזרח ניצב רכס הרים שנקרא "הר העברים".
ברכות בלעם
- בלק בן ציפור , מלך מואב, מזמין את בלעם לקלל את ישראל.
- הוא מביא את בלעם למקום שנקרא "קריית חוצות" ומעלה אותו לנקודה גבוהה ברכס הר העברים ששמו "במות בעל" ושם רואה בלעם את קצה העם. מנקודה זאת לא נראה כל מחנה ישראל ושם בלעם אומר בין השאר: "
כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"
".
- בלק מעביר את בלעם לנקודה שניה, אולי שם יצליח להשיג קללה, המקום השני הוא-שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּהושם אומר בלעם בין השאר: "
לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ
". "הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא
".
- בלק מעביר את בלעם למקום שלישי המכונה "ראש הפעור הנשקף על פני הישימון" ושם כתוב: "
וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו
". דהיינו ראה כל מחנה ישראל, בערבות מואב מעבר לירדן ירחו, ואז אמר בין השאר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל
".
דבר פעור וקנאת פנחס
הזנות עם בנות מואב, גם הוא היה בעת שהות עם ישראל בערבות מואב, ובעקבותיו המגפה שם הייתה מעשהו של פנחס בן אלעזר הכהן. (במדבר פרק כ"ה).
מלחמה במדיין
ה' שלח את משה לפני מותו לנקום במדיינים ובפרק ל"א פסוק י"ב : "וַיָּבִאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשְּׁבִי וְאֶת-הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת- הַשָּׁלָל--אֶל-הַמַּחֲנֶה: אֶל-עַרְבֹת מוֹאָב, אֲשֶׁר עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ
".
מסעי בני ישראל
בפרשת מסעי בני ישראל מפורטים , בספר במדבר פרשת מסעי , פרק ל"ג, ושם נכתב: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ
". וכאן מפרט בדיוק המקום הגאוגרפי. (פסוק מ"ט) "וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב
".
ערי הלויים וערי המקלט
ה' מצווה את משה בפרק ל"ה פסוק א' בספר מדבר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר
".
מפקד בני ישראל
בספר במדבר פרק כו': מצווה ה' לערוך למפקד של יוצאי צבא, לקראת הכניסה לארץ ישראל והלחימה לכיבוש. משה ואלעזר מעבירים את צו אל בני ישראל. "וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל-מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל-יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ
". וגם בסיכום המפקד נובעת כתודה בפסוק ס"ג: "אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה, וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן--אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל, יַרְדֵּן יְרֵחוֹ
".
בני ראובן וגד
לקראת המעבר על הירדן והכניסה לארץ ישראל, באים שנים וחצי שבטים אל משה (פרק ל"ב פסוק ה', ו') "ַיֹּאמְרוּ אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל-תַּעֲבִרֵנוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן". וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה
". ובהמשך: (במדבר ל"ב פסוק י"ד) "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף-יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל
".
בנות צלפחד
בפרק האחרון ל"ה סופר על הטענות במוצדקות של בנות צלפחד. והפסוק המסיים של ספר במדבר הינו: "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה--אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ
".
ברית ערבות יריחו
בפרשת כי תבוא, משה מפרט את הברכות אם ישמרו על התורה ואת הקללות אם יסורו מדרך התורה והוא מסיים: (דברים כ"ח פסוק ס"ט) "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב: מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר- כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב
".
ואתחנן
- . משה יודע שלא יכנס עם בני ישראל לארץ כנען, הוא ודאי מסייר לאורך הירדן מציץ אל מעבר לנהר, והוא מבקש לפחות לבקר בארץ הקודש. (דברים ג' פסוק כ"ה) "
אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן
". הוא מבקש לבקר ב"הר הטוב", בדרך האבות, ? (כביש 60) קברי האבות בחברון, קבר רחל, בית אל, שכם וכו'.
- והתשובה הייתה : (דברים ג' פסוק כ"ז) "
עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת- הַיַּרְדֵּן הַזֶּה
".
ספר דברים
כל המסופר בספר דברים אירעו בערבות מואב. משה חוזר על רוב התורה לפני מותו. כאן הוא מכנס את העם ומעיד בהם שמים וארץ וקורא באוזניהם את שירת "האזינו". לפני מותו מברך את שבטי ישראל כאמור בפרשת "וזאת הברכה".
מות משה
- בפרק ל"ב , פסוק מ"ט בספר דברים, מצווה ה' את משה "
עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר-נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. נ וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל- עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר-מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו
". ואז בערבות מואב מברך משה את שבטי ישראל בכל האמור בפרשת ו"זאת הברכה".
- בפרק ל"ד של דברים שהוא האחרון בברית משה כתוב: "
וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת- כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד עַד-דָּן"."וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי יְהוָה"
".
בצאת ישראל ממצרים
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הים ראה וינוס - בים סוף לא ידוע היכן. הירדן יסוב לאחור - במערבות הירדן בין ערבות מואב וערבות יריחו. במקום המכונה היום "קאסר אל יהוד".
