בעזרת ה' יתברך

מעברות הירדן דרכם עם ישראל נכנסו לארץ
מעברות הירדן – 12 האבנים קבורות בקרקעית הנהר
תל יריחו  מצגת התמונה הבאה

מקום הנס של חציית הירדן

מאת: ארנה קובוס

בהגיעם אל המים בני ישראל, הכוהנים מטבילים את רגליהם במים, ואז המים עמדו נד אחד באדם העיר רחוק מאוד משם (יהושע ג', ט"ז).

לפי מסורת חז"ל, זה נחל פרת. במרחק של 200מ', המקום נקרא בערבית קסר אל יהוד. זאת אומרת, מגדל היהודים. רעיון המגדל או המבצר רומז על שני דברים: 12 האבנים שעמדו במקום דרכתם של הכוהנים ועל המזבח שבני ראובן ובני גד בנו, הדומה למזבח המשכן- עדות שמשני עברי הירדן יש עם אחד (יהושע כ"ב, ל"ד).

כאן אפשר לברך בשם ומלכות "על הניסים שנעשו לאבותינו במקום הזה".

בני ישראל חצו את הירדן במחנה, כהליכתם במדבר. רוחב המחנה לפי רש"י היה 6 מיל.- 12 ק"מ.

השיחה של ארנה קובוס - חנוכה תשע"ד

--:--
  

קרא עוד

ציון י ניסן - יום חציית הירדן בהנהגתו של יהושע בן נון

י ניסן: ציון חציית הירדן
י ניסן: ציון חציית הירדן

שיעורים לרגל י ניסן

1. השיחות של הרב אבינר, הרב ד"ר חגי בן ארצי, הרב מיקי יוספי.. והניגון של רוברט:

--:--

הורדה: לחצן ימני, שמירת היעד בשם...

2. שיעורו של הרב ד"ר חגי בן-ארצי ביום י"ניסן - יום חציית הירדן - בשנת תשע"ג:

--:--

הורדה: לחצן ימני, שמירת היעד בשם...

טקס המוני במעברות הירדן לרגל י ניסן – שנת תשע"ח

י' ניסן הוא יום החציה של עם ישראל לארץ הקודש. כך נסגר מעגל יציאת מצריים עם יהושע בן נון המכניס את בני ישראל לארץ ברטט.

ברוך שמו הצלחנו השנה לקיים אירוע גדול של 1000 איש, בהשתתפות ברוכה של האלוף במיל' עוזי דיין, אבי רוגובסקי, ובית ספר שדה גוש עציון.

קיימנו סיור מודרך מקיף באתרים של יריחו: בבית הכנסת שלום על ישראל, בתל יריחו ובבית הכנסת נערן.

בסוף היום התאספנו במעברות הירדן (קאסר אל יהוד) המקום בו עם ישראל חצה את הירדן בהנהגתו של יהושע בן נון. שם קיימנו טקס גדול, מרוממם ושמח לציון היום. ראש המועצה בקעת הירדן דויד אלחייני וראש מועצת מגילות אריה כהן אמרו דברי ברכה. האלוף במיל' עוזי דיין ו הרב ד"ר חגי בן-ארצי מסרו שיחות על מעלת המקום. מקהלת החזנים "בת קול", בניצוחו של דודי לייבוביץ, בהשתתפות החזן הצבאי הראשי סא"ל שי אברמסון, קיימו הופעה מרגשת.

זו הייתה חוויה מרוממת! בע"ה בשנה הבאה האירוע יגדל עוד!

ראה את המאמר ב-הקול היהודי

קרא על כמה מהאירועים שהיו לרגל יום חציית הירדן לאורך השנים

י ניסן תשע"ב    י ניסן תשע"ג    י ניסן תשע"ד    י ניסן תשע"ט

החשיבות של חציית הירדן ב-י ניסן

מאת: ארנה קובוס

ניסן,זהו החודש הנבחר בתורתנו הקדושה כחודש הראשון,

ניסן, זהו חודש יציאת מצריים לגאולה,

ניסן, זהו חודש הכניסה לארץ הקודש עם יהושע בן נון...

ב-י' בניסן בני ישראל חוצים את הירדן, כאשר ארון הקודש עומד עם הכוהנים, ועם ישראל חוצה. שם באמצע הנהר, כאשר בני ישראל עוברים בחרבה, יהושע מכריז: "בזאת תדעו שאל חי בקרבכם....שתנחילו את הארץ". כאן בחציית הירדן, זאת הוכחת קיומו של ה' אשר הבטיח לאבותינו ולעם דרך משה רבנו, וקיים את הבטחתו.

מתן הארץ לירושה ונחלה הוא בקרב נס לימים ומוכיח רק על קיומו של ה'. כתמורה בני ישראל חייבים לשמור על מצוותיו (פרשת בהר).

תכף עם כניסה לארץ, בני ישראל חייבים ללמוד על השוני והייחוד של הארץ הזאת.

ששה שעורים:

  1. לוקחים מן הירדן אבנים גדולות עליהם בהר עיבל כותבים את כל התורה- ללמד שהאבנים והתורה היינו אך. זה קודש וזה קודש.
  2. ב -י"א' ניסן, מיד כל בני ישראל מקיימים ברית מילה להראות את מחויבותם אל ה' בגופם ממש. עבדים לה' יתברך בברית מילה. יסוד האדם, מקור הריבוי וההפריה של האדם, תיקון היצר היסודי של האדם. כך הארץ ניקנת בקדושה.
  3. י"ד ניסן: פסח ראשון בארץ הקודש, וע"י כך נסגר המעגל של יציאת מצריים עם גאולת העם – כניסתם לארץ. זו הוכחת קיומו של הה' אשר מקיים את הבטחתו.
  4. יהושע בן נון ערב כבוש יריחו פוגש מלאך ה' אשר מצווה לו "של נעלך מעל רגלך... המקום אתה דורך קודש הוא".

בזאת מזהה התורה את תהליך קבלת תורה ע"י משה רבנו לתהליך קבלת הארץ ע"י יהושע בן נון. אותם המילים נאמרו למשה רבנו בהר סיני , בהתגלות ה' אליו לראשונה.

  1. כיבוש יריחו, אחרי פסח מתקיים בשבת קודש ע"י שופרות, ארון הברית והכוהנים בשבע הקפות, כפול שבע בשבת. זהו טכס הנישואין של עם ישראל עם הארץ, וכתוצאה נבלעות חומות העיר. יריחו העיר הבכורה לכבוש. כולה קודש. יהושע בן נון משנה את שמה ומוסיף לה י' כדי להוסיף לה קדושה. עיר הירח הופכת לעיר יראת הרוח או הרח. יריחו הופכת לסמל של תיקון הברית לדורות ע"י הפיכת רחב הזונה לגיורת צדק, ואשת יהושע בן נון. היא מעמידה דורות של כוהנים ומלכים (מדרש רבה).
  2. כיבוש העי וכישלונם של ישראל בגלל עכן שמעל בקודש. מלמד את בני ישראל שיש מנהל עולם, קורא לבבות וכליות. עכן ובני משפחתו נסקלים כדי ללמד שאנו עומדים לעיניו של ריבונו של עולם תמיד.

אלה השיעורים שלומדים בני ישראל עוד לפני הגעתם להר עיבל והר גריזים לקבל את הברכות והקללות. זה תהליך הכרחי לעיני יהושע בן נון,. עוד לפני-כן. בני ישראל צריכים ללמוד שהליכתם בארץ הקודש שונה בתכלית מכל מקום אחר בעולם, למרות שגם שם יש אותה אדמה ואותו שמיים.

זו ארצו של ה' יתברך, ארץ אשר חיה, מרגישה, ארץ המהווה עדות לברית עם ה' יתברך.

הברכה "שעשה ניסים" במעברות הירדן ובתל יריחו

מאת יונתן גורמזנו עם העזרה של הרב יוסי פלאי

כאשר רואים מקום נפילת חומת יריחו (תל יריחו), מקום חציית הירדן ע"י עם ישראל (מעברות הירדן), או אחד משישה מקומות נוספים, יש לומר: "בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִיסִּים לַאֲבֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".

במשנה, מצווה זאת מוזכרת באופן כללי אך בלי לציין את המקומות בהם המצווה חלה.

התלמוד מציין את המצווה, יחד עם 8 מקומות בהם המצווה חלה, כולל מקום נפילת חומת יריחו ומעברות הירדן.

המצווה גם מוזכרת בשולחן ערוך, יחד עם ציון של 7 מקומות בהם המצווה חלה, כולל מקום נפילת חומת יריחו ומעברות הירדן.

גם התלמוד וגם המשנה ברורה (המפרשת את השולחן ערוך) מציינים שחומת יריחו לא נפלה פשוטו של דבר, אלא נבלעה במקומה.

כדלקמן:

מישנה - ברכות ט':

רוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנַּעֲשׂוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה...

תלמוד בבלי – מסכת ברכות נ"ד עמוד א:

תנו רבנן: 'הרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה – על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום'.

שולחן ערוך – אורח חיים ריח א':

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל (א)כגון מעברות הים (ב)ומעברות הירדן (ג)ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש (ד)של בית חורון (ה)ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק (ו)וחומת יריחו (ז)מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו (ח)ובין בשאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם (ט)בהזכרת שם ומלכות.

מפרשים – משנה ברורה על אורח חיים ריח:

(א) כגון מעברות הים – מקום שעברו ישראל בים ביבשה.

(ב) ומעברות הירדן – מקום שעברו ישראל בירדן בחרבה בימי יהושע.

(ג) ומעברות נחלי ארנון – מפורש בש"ס שהיו שני הרים ועמק ביניהם שהיו ישראל צריכין לעבור דרך אותו עמק ונחבאו האמוריים במערות שעשו בהרים בצדי העמק כדי שיפלו עליהם פתאום בעברם בעמק ונעשה נס שנדבקו ההרים זה בזה בעבור ארון ברית ה' עליהם ונהרגו כולם שם.

(ד) של בית חורון – שהושלכו מן השמים על האומות שנלחמו עם יהושע כדכתיב בקרא.

(ה) ואבן שבקש – כדמפורש באגדה שעקר הר בת תלתא פרסא כדי להפילו על ישראל ונעשה נס שלא היה יכול להפילו ע"ש בברכות נ"ד ע"ב ועיין בביאור הלכה.

(ו) וחומת יריחו – שנבלעה במקומה.

(ז) מברך שעשה נסים – כתב המ"א לכאורה משמע דדוקא הנך וכדומה שניכר הנס מתוך המקום [פי' שבראותנו מעברות הים נזכרים אנחנו שהמים אלו נחצו לגזרים וכן בירדן היה נס במים גופא כדכתיב בקרא וכן אבני אלגביש יודעים אנו שאלו הם האבנים שבהם נעשה הנס] אבל בלא"ה כגון בבואנו סמוך לירושלים שקרה שם נס בעת מלחמת סנחרב שיצא מלאך ה' והמית כל המחנה אין מברכין על כגון זה שעשה נסים שאין הנס ניכר מתוך המקום [פי' אע"ג שאפשר לכוין מקום שנעשה הנס אעפ"כ אין הנס ניכר שהרי לא בגוף האדמה נעשה הנס] מיהו על נס שלו אפי' אין ניכר מתוך המקום כל שמגיע למקום ששם קרה הנס מברך.

(ח) ובין שאר ברכות – הנזכרים בסימן שאחר זה.

(ט) בהזכרת שם ומלכות – וכן צריך לומר נמי אתה ואלהינו כמו בשאר ברכות גמורות.


עוד מאמרים תורניים ושיעורי תורה על יריחו

האירועים שהיו בערבות מואב – הגדה המזרחית של מעברות הירדן - לפי המקורות

מאת: חיים יואבי רבינוביץ' - מטה יהודי לאומי

מבט אל ערבות מואב - הגדה המזרחית של הירדן
מבט אל ערבות מואב - הגדה המזרחית של הירדן

בספר "במדבר" מסופר לנו על נתיב המסעות של בני ישראל במדבר סיני ובעבר הירדן. רוב המקומות המוזכרים לא ניתנים לזיהוי ודאי, רק המקום האחרון, לפני הכניסה לארץ ישראל, מזוהה בוודאות. בסוף פרשת חקת, בפרק כב' פסוק א "וַיִּסְעוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב, מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ" מקום זה מוזכר 10 פעמים בתורה ופעמיים בספר יהושע. במקום זה שהו הרבה זמן, עד שימות כל דור המדבר, ביניהם גם משה.

היום "הערבה" מסומנת במפה, בקטע שבין ים המלח לאילת. בתקופת התנ"ך, "הערבה" השתרעה מהכנרת ועד עציון גבר. דהיינו גם בקטע מצפון לים המלח, שהיום נקרא בקעת הירדן. "ערבה" מוגדרת כשטח משורי עם צמחיה נמוכה.

הקטע הדרומי של הירדן, לפני שנשפך לים המלח נקרא "ערבות יריחו" בחלקו המערבי, ו"ערבות מואב" בחלקו המזרחי. ערבות מואב הינו מלבן צר שרוחבו כ -5 ק"מ ואורכו כ-15 ק"מ. בקטע זה מול העיר יריחו, חנו בני ישראל זמן רב ושם אירעו כל מה שמסופר בסוף ספר "במדבר" וכל האירועים בספר "דברים". מעבר לערבות מואב נמצא הר העברים, שאחד משלוחתו הינו, הר נבו.

על שטח זה ב"ערבות מואב" חנו בני ישראל בשלושה מעגלים. מחנה שכינה במרכז, מסביבו במעגל שני מחנה לויה, ובמעגל השלישי מחנה ישראל. כל שבט על מחנהו ועל דגלו, כמפורט בתורה, כאשר מצד מערב זורם הירדן ומצד מזרח ניצב רכס הרים שנקרא "הר העברים".

ברכות בלעם

  1. בלק בן ציפור , מלך מואב, מזמין את בלעם לקלל את ישראל.
  2. הוא מביא את בלעם למקום שנקרא "קריית חוצות" ומעלה אותו לנקודה גבוהה ברכס הר העברים ששמו "במות בעל" ושם רואה בלעם את קצה העם. מנקודה זאת לא נראה כל מחנה ישראל ושם בלעם אומר בין השאר: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב"".
  3. בלק מעביר את בלעם לנקודה שניה, אולי שם יצליח להשיג קללה, המקום השני הוא-שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּהושם אומר בלעם בין השאר: "לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". "הֶן-עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא".
  4. בלק מעביר את בלעם למקום שלישי המכונה "ראש הפעור הנשקף על פני הישימון" ושם כתוב: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו". דהיינו ראה כל מחנה ישראל, בערבות מואב מעבר לירדן ירחו, ואז אמר בין השאר "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

דבר פעור וקנאת פנחס

הזנות עם בנות מואב, גם הוא היה בעת שהות עם ישראל בערבות מואב, ובעקבותיו המגפה שם הייתה מעשהו של פנחס בן אלעזר הכהן. (במדבר פרק כ"ה).

מלחמה במדיין

ה' שלח את משה לפני מותו לנקום במדיינים ובפרק ל"א פסוק י"ב : "וַיָּבִאוּ אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשְּׁבִי וְאֶת-הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת- הַשָּׁלָל--אֶל-הַמַּחֲנֶה: אֶל-עַרְבֹת מוֹאָב, אֲשֶׁר עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ".

מסעי בני ישראל

בפרשת מסעי בני ישראל מפורטים , בספר במדבר פרשת מסעי , פרק ל"ג, ושם נכתב: "וַיִּסְעוּ, מֵהָרֵי הָעֲבָרִים; וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ". וכאן מפרט בדיוק המקום הגאוגרפי. (פסוק מ"ט) "וַיַּחֲנוּ עַל-הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת, עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים, בְּעַרְבֹת, מוֹאָב".

ערי הלויים וערי המקלט

ה' מצווה את משה בפרק ל"ה פסוק א' בספר מדבר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל-יַרְדֵּן יְרֵחוֹ, לֵאמֹר".

מפקד בני ישראל

בספר במדבר פרק כו': מצווה ה' לערוך למפקד של יוצאי צבא, לקראת הכניסה לארץ ישראל והלחימה לכיבוש. משה ואלעזר מעבירים את צו אל בני ישראל. "וַיְדַבֵּ֧ר יְהֹוָ֛ה אֶל-מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֑ב עַל-יַרְדֵּ֥ן יְרֵח֖וֹ". וגם בסיכום המפקד נובעת כתודה בפסוק ס"ג: "אֵלֶּה פְּקוּדֵי מֹשֶׁה, וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן--אֲשֶׁר פָּקְדוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל, יַרְדֵּן יְרֵחוֹ".

בני ראובן וגד

לקראת המעבר על הירדן והכניסה לארץ ישראל, באים שנים וחצי שבטים אל משה (פרק ל"ב פסוק ה', ו') "ַיֹּאמְרוּ אִם-מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל-תַּעֲבִרֵנוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן". וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי-גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה". ובהמשך: (במדבר ל"ב פסוק י"ד) "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף-יְהוָה אֶל-יִשְׂרָאֵל".

בנות צלפחד

בפרק האחרון ל"ה סופר על הטענות במוצדקות של בנות צלפחד. והפסוק המסיים של ספר במדבר הינו: "אֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד-מֹשֶׁה--אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ".

ברית ערבות יריחו

בפרשת כי תבוא, משה מפרט את הברכות אם ישמרו על התורה ואת הקללות אם יסורו מדרך התורה והוא מסיים: (דברים כ"ח פסוק ס"ט) "אֵלֶּה דִבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה, לִכְרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--בְּאֶרֶץ מוֹאָב: מִלְּבַד הַבְּרִית, אֲשֶׁר- כָּרַת אִתָּם בְּחֹרֵב".

ואתחנן

  1. . משה יודע שלא יכנס עם בני ישראל לארץ כנען, הוא ודאי מסייר לאורך הירדן מציץ אל מעבר לנהר, והוא מבקש לפחות לבקר בארץ הקודש. (דברים ג' פסוק כ"ה) "אֶעְבְּרָה-נָּא, וְאֶרְאֶה אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה, וְהַלְּבָנֹן". הוא מבקש לבקר ב"הר הטוב", בדרך האבות, ? (כביש 60) קברי האבות בחברון, קבר רחל, בית אל, שכם וכו'.
  2. והתשובה הייתה : (דברים ג' פסוק כ"ז) "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה--וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ: כִּי-לֹא תַעֲבֹר, אֶת- הַיַּרְדֵּן הַזֶּה".

ספר דברים

כל המסופר בספר דברים אירעו בערבות מואב. משה חוזר על רוב התורה לפני מותו. כאן הוא מכנס את העם ומעיד בהם שמים וארץ וקורא באוזניהם את שירת "האזינו". לפני מותו מברך את שבטי ישראל כאמור בפרשת "וזאת הברכה".

מות משה

  1. בפרק ל"ב , פסוק מ"ט בספר דברים, מצווה ה' את משה "עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר-נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. נ וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל- עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר-מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו". ואז בערבות מואב מברך משה את שבטי ישראל בכל האמור בפרשת ו"זאת הברכה".
  2. בפרק ל"ד של דברים שהוא האחרון בברית משה כתוב: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת- כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד עַד-דָּן"."וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי יְהוָה"".

בצאת ישראל ממצרים

בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הים ראה וינוס - בים סוף לא ידוע היכן. הירדן יסוב לאחור - במערבות הירדן בין ערבות מואב וערבות יריחו. במקום המכונה היום "קאסר אל יהוד".