ארמונות החשמונאים ביריחו

האתר החשוב מתקופת בית שני. אין אתר הממחיש את חיי החשמונאים בתקופה הזו. אנו מדברים על 170 שנה האחרונים לפני החורבן.

נתחיל ממערות הקבורה האתר הצפון מערבי לארמונות. האתר נחפר ע"י אוניברסיטת. חיפה כחפירות הצלה, מאחר ומצאו גלוסקאות בשוק יריחו.

כל השטח ההררי מערבית לארמונות ועד למרגלות דיא הוא שטח מערות הקבורה. גלוי לעין שכל השטח מלא מערות. השטח בסכנה בגלל הבניה הערבית הכובשת .אונ. חיפה חשפה חלק מבית הקברות ואת הממצאים העבירה לחיפה. יש לחשוף עוד מערות ולשמור עליהם.

אחת המערות הגדולה שנמצאה זו מערת גולית, ע"ש יועזר שהיה גבוה (1.65). מן המערות לומדים מנהגי קבורה עתיקים שנשמרו היטב באקלים היבש של יריחו, אנו לומדים שכל הצבור הוא כוהנים שעובדים בירושלים וגרים ביריחו. בית הקברות נותן תמונה של שלושה דורות שנטמנו ברצף - עיין כאן.

הארמונות נבנו בששה שלבים ע"י שלושה מלכים. הראשון הוא יוחנן הורקנוס בנו של שמעון בן מתתיהו. בתחילה הוא הקים שם את האחוזה המלכותית של עצי פרי מיוחדים ליריחו- תמר, אפרסמון, . הוא קבל את המים מנחל פרת. היום האזור בנוי ע"י הערבים. אחר-כך הוא בנה מגדל שמירה בקצה הדרומי, על הנחל מתחת לקפרוס. אחר-כך הוא הרחיב את הארמון מערבה עם ברכות. בנו אלכסנדר ינאי הרחיב את מפעל אביו ובנה את הברכה הגדולה שאין כגודלה . הביא עוד מים מנויבה ומעיין דיוק ועוג'ה.

דרומית לברכה הוא בנה את הפבייון (pavillon) כדי להשתעשע במתרחצים.

בברכה הזו נרצח ע"י טביעה אריסטובולוס השלשי ע"י הורדוס טרם היה למלך.

אחרי מותו של אלכסנדר אשתו בנתה את ארמונות התאומים דרומית לפבייון תוך כדי חפירה עמוקה כדי לא להסתיר את הנוף. הנה הבית המשותף הראשון בתולדות. מוקף בגנים וברכות נוספות.

כאן יש בית כנסת מתקופת בית שני עתיק ביותר.

מן האתר יש ללמוד את שיטת בניית המקוואות מתוחכמת לא פחות מהיום.

הורדוס בתקופת מלכותו בונה שלושה ארמונות. השלישי המפואר ביותר, אחרי קבלת הפרס של בניה מפוארת בארץ ע"י אוקטביוס- נבנה בבנאים- אומנים מאיטליה, וסגנונו לא מוכר אלא משם. כאן קיים אולם הכנסים הגדול בארץ, נחל פרת חוצה את הארמון כאשר בצד הדרומי יש תל מלאכותי לחדרי קבלת הפנים. הוא בונה בנחל ברכה ענקית לשיט.

שתי רעידות האדמה השאירו לנו מספיק שרידים כדי להתפאר מן המורשת.

יש לבוא לבקר ולהנות.

ארמון החורף של החשמונאים, מצוי במערב בקעת יריחו, סמוך לנקודה בה מגיע ואדי קלט (נחל פרת) אל הבקעה.

הארמון נתגלה לראשונה בשנת 1973 במהלך חפירות שנערכו על ידי משלחת האוניברסיטה העברית בירושלים ונוהלו ע"י אהוד נצר (ז"ל), חפירות שנמשכו מדי שנה עד לשנת 1987.

בשנים אלו נחשף כאן, על שטח של כ-40 דונם, ארמון נרחב שכלל מבנים רבים ומגוונים מן התקופה החשמונאית, מכלול שניתן להבחין בו בשבעה שלבי בנייה.

קרא את המאמר המעמיק של פר' אהוד נצר על הארמונות

קרא את המאמר המעמיק של פר' אהוד נצר על בית הכנסת העתיק באתר
של הארמונות

אין לנו עדות אחרת של תרבות החשמונאים, אלא מכאן, מבנים שנבנו בתקופות שונות, המגלים לנו אורך חיים של תקופה עם מנהגים, בניה ומבנה חברה.

ליד האתר, חטיבת ההתיישבות נתנה לשלוש משפחות מ-ורד יריחו, לטפח קצת שטח, ועבדו יפה. עם פרוץ הפרעות של הערבים בשנת תשס"א, הכביש המוביל מוואדי קלט ומצפה יריחו נסגר, למרות שהשטח הוא תחת שליטת ישראל. אנו מפסידים אותו בגלל היותו מובלעת.

ברוך השם, מאז שנת תש"ע חודשו הסיורים באתר.

אך,לתדהמתנו, גילינו שחלק מהאתר הארכיאולוגי נכבש על ידי בנייה ערבית לא חוקית.

שמע את הדיווח על מצב האתר ב-ערוץ 7
(ראיון עם ארנה קובוס - ניסן תשע"ב)

אנו דורשים להציל את האתר וגם את השדות:

שני תילים שנמצאים ברשות הזרה, שייכים להורדוס וצריך לכוללם בשטח האתר.

1. לבנות כביש המחבר את שתי גדות הנהר.
2. לחבר עוד כביש -- את אבואינדי, מכביש אלון לדיה ולשדות הארמונות, מרחק של 12 ק"מ.
3. לחבר את הכביש מ-וואדי קלט לארמונות אל בית הכנסת נערן ו-ייט"ב, במרגלות ההר. ע"י כך נצליח לקבל עוקף יריחו ממערב, המאפשר לנו תנועה חופשית מסביב לעיר הקודש יריחו, ותנועה בכל האתרים בחופשיות. יהודים יוכלו להמשיך לעבוד בשדות, ותיירים יוכלו לבקר חופשי.

תכנון סיור

לאור השתלטות הערבים בשטח ישראל, לפי כל ההסכמים הצבא פתח את המחסום של הסלעים שהיה ליד המנזר ב-וואדי קלט, וכעת חופשי לטייל בארמונות.

המטרה היה ברורה: לצמצם את הביטחון של הערבים, כי אין דרישה לשטח.

הביקור בארמונות החשמונאים מאוד חשוב כי הוא העדות מתקופת בית שני על החשמונאים ועל יריחו.

למען בטחונכם, יש צורך בתאום מראש עם צה"ל

הגעה

* עיין במפה של Google לעזרה בתכנון המסלול.

נוסעים ברכב, כמו פעם, לאורך ואדי קלט. עוברים את קיפרוס, עוברים את ביתו של מושל יריחו הערבי בעקבת ג'בר וממשיכים עוד קצת עד שמגיעים לתל של הורדוס שנמצא בצד הערבי של הוואדי. אחר-כך, פונים שמאלה בתוך הוואדי, יורדים ועולים. למעלה. אפשר לחנות. אתה נמצא בארמונו של הורדוס. משם מתחיל הסיור הרגלי כולו בשטח בשליטה ישראלית.

יש לטייל גם בשכונה הבנויה בתוך השטח, כדי להראות נוכחות.

הערבים בנו על אזור התעשייה המלכותית של הארמונות. היום אין זכר לגתות היין מתמרים שהיו שם ומהתעלות שבאה מנערן.

המשך מערות הקבורה

המשך למערות הקבורה

* עיין כאן למידע נוסף על מערות הקבורה.

להמשיך צפון-מערבה, בתוך השטח הבנוי ובמרגלות ההר שבפסגתו נמצאה מחנה הצבאי של חיל האוויר "דיא".

במרגלות ההר, ישנם מערות קבורה של החשמונאים, שנחפרו ע"י אוניברסיטת חיפה. כל המצבות של כוהנים שהיו גרים ביריחו ועובדים בירושלים.

לא כל בית הקברות נחשף. מה שנחשף הגיע לאוניברסיטת חיפה,. אבל אפשר לראות את המערות עצמן. חשוב מאוד לסייר באתר, כי הערבים מתחילים לחפור את ההר לשם בניה, והמערות בסכנה.

* אפשר להזמין הדרכה. כדאי לבקר בקייץ בין 5-8 בערב.