הַגִלְגָּל - מקומה ההיסטורי ומיקומה הגיאוגרפי
מאת:
הכניסה לארץ
חג הפסח הוא, כידוע, לא רק חגה של היציאה ממצרים אלא גם חגה של הכניסה לארץ. אנו קוראים בהפטרה ליום הראשון של פסח, שמעבר הירדן היה ב-י' בניסן – "והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון
" (יהושע ד', י"ט);
בשלושת הימים הבאים נערכה ברית מילה המונית לכל הדור שנולד במדבר – "ואת בניהם הקים תחתם, אותם מל יהושע כי ערלים היו, כי לא מלו אותם בדרך
" (שם ה', ז');
בי"ד בניסן הקריבו בנ"י את הפסח הראשון בארץ – "ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש בערב בערבות ירחו
" (שם ה', ז');
ובט"ו בניסן, בחג המצות, אכלו מצות שנאפו "מתבואת ארץ כנען
" (שם, ה', י"א).2
כל הדברים הגדולים הללו התרחשו באתר ליד יריחו, שבנ"י ויהושע קראו לו גִלְגָּל. השם גלגל מוסבר בהקשר של ברית המילה והכניסה לארץ: "ויאמר ה' אל יהושע: היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה
" (יהושע ה', ט').
כאן אם כן מסתיימת עבדות מצרים והחרפה שכרוכה בה. המסע שמתחיל ביציאת מצרים ועובר דרך מעמד הר סיני, הנדודים במדבר וברית ערבות מואב מסתיים בגלגל. כאן הופך עם ישראל לעם בן חורין, שמחדש את בריתו עם הקב"ה ומגשים אותה בארץ ישראל.3
לפי מסורת חז"ל חנו כאן בני ישראל במשך 14 שנה של כיבוש הארץ והתנחלות השבטים, ורק אח"כ עבר המשכן לשילה. בגלל קדושת המקום והאירועים הגדולים שהתרחשו בו המשיכה גלגל להיות אתר בעל חשיבות במקרא.
ימי שמואל הנביא
כאן חודשה המלוכה בימי שאול ושמואל: "ויאמר שמואל אל העם: לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה. וילכו כל העם הגלגל וימליכו שם את שאול לפני ה' בגלגל...
" (שמואל א', י"א, י"ד-ט"ו).
ייתכן שדווקא גלגל נבחרה לאיחוד כל עם ישראל בסוף תקופת השופטים, מכיוון שזה היה המקום האחרון שבו עמ"י היה מאוחד ופעל כגוף אחד. מייד לאחר תקופת הגלגל התפצל עמ"י לשבטים, שחזרו והתאחדו לעם אחד מחדש בימי שאול.4
בית ספר לנביאים
בגלגל היה בית ספר לנביאים, שבו התחנכו תלמידיהם של אליהו ואלישע: "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים, וילך אליהו ואלישע מן הגלגל
" (מלכים ב', ב', א');
"ואלישע שב הגלגלה, ובני הנביאים יושבים לפניו
" (שם, ד', ל"ח).
ייתכן שהגלגל נבחרה כמרכז להכשרת נביאים לא רק בגלל האירועים שארעו בו בימי יהושע אלא בגלל שהוא נמצא ממזרח ליריחו לרגלי הר נבו, שבו מת משה רבינו, אבי הנביאים.
איפה נמצאת הגלגל?
איפה נמצאת הגלגל? האם ניתן לזהות את מיקומה המדויק?
מסתבר, שהתשובה חיובית. התנ"ך מגדיר את מיקומה של הגלגל ממזרח ליריחו: "ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו
" (יהושע ד', י"ט).
לאור פסוק זה זיהו רבים מן החוקרים את הגלגל עם ח'ירבת ג'לג'ול, תל קטן עם כמה חורבות, שנמצא כ-2.5 ק"מ מזרחית ליריחו. הזיהוי מתבסס, כמובן, בעיקר על הדמיון בין השם המקראי והשם הערבי של האתר.5
בזיהוי זה ישנם קשיים אחדים. קודם כל, התנ"ך מגדיר את מיקומה של הגלגל "בקצה מזרח יריחו", כלומר בקצה המזרחי של בקעת יריחו, ממש ליד הירדן, ואילו ג'לג'ול נמצאת הרחק מן הירדן. מסתבר, שמחנה בני ישראל באמת היה על הירדן, כיוון שהם היו זקוקים למים, שהרי המן ובארה של מרים פסקו עם מעבר הירדן (יהושע ה', י"ב). יתרה מזו: יהושע מן הסתם הרחיק את המחנה ככל האפשר מיריחו, שכן חשש להתקפות על המחנה מכיוון יריחו, ולכן מיקם אותו "בקצה מזרח יריחו"; ואילו ג'לג'ול נמצאת בחלק המערבי של בקעת יריחו סמוך לעיר. בגלל הצורך במים חנו בני ישראל ליד מעיין, ואילו בג'לג'ול אין שום מקור מים.6
מסתבר, שאת הגלגל יש לחפש בקצה המזרחי או אפילו הדרום-מזרחי של בקעת יריחו ליד הירדן וליד מקור מים גדול.
ואכן, באזור זה, לא רחוק משפך הירדן לים המלח, נמצא מעיין גדול בשם עין חג'לה. אזור המעיין מכוסה בחורשות עצי דקל, שניזונים לא רק מן המעיין, אלא גם ממי תהום גבוהים, שנמצאים בשטח נרחב מאוד עד הירדן. בסביבת המעיין נמצא מנזר יווני-אורתודוכסי שנקרא דיר-חג'לה. המנזר בנוי על חורבותיה של כנסייה ביזנטית קדומה מן המאה החמישית לספירה, ששרידיה נמצאים בקריפטה של המנזר. מיקומו של המנזר מוסבר במסורת הנוצרית במאורעות שקשורים בחייו של ישו7, אבל מסתבר, שהמסורת הנוצרית קידשה את המקום בעקבות מסורת יהודית.
ואכן, במפת מידבא8 מופיעה ממזרח ליריחו על הירדן כנסייה בעלת שנים-עשר חלונות, שמעליה כיתוב: "גלגל, מקום שתים-עשרה האבנים". מסתבר, שהכנסייה המתוארת במפה היא הכנסייה, שעל חורבותיה הוקם מנזר דיר חג'לה; כלומר, לפי המסורת הנוצרית-ביזנטית, שכנראה מבוססת על מסורת יהודית, דיר-חג'לה היא הגלגל הזיהוי הזה מתאים להגדרה המקראית וכן לצרכי בני-ישראל: הרבה מים, עצי תמר מניבים פרי, וריחוק מכסימלי מהעיר יריחו.
עיר יהודית בשם בית חוגלה
השמות "עין חג'לה" ו"דיר חג'לה" משמרים את שמה של עיר יהודית בשם בית חוגלה, שמקומה ממזרח ליריחו. ואכן, במפת מידבא ליד הגלגל מופיעה העיר בית חוגלה. זאת עיר שמוזכרת כבר בספר יהושע כעיר גבול בין נחלת יהודה לנחלת בנימין: "וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן... ועלה הגבול בית חוגלה ועבר מצפון לבית הערבה
" (יהושע ט"ו, ה'-ו').9
העיר המשיכה להתקיים גם בימי בית שני, והיא מוזכרת, בין השאר, בקרבות יונתן החשמונאי עם בקכידס.10עם ראשית הנצרות הפכה ליישוב ביזנטי, שבו הכנסייה שהוזכרה לעיל.
ואכן, בחפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו ליד מחנה "מול נבו", בין דיר חג'לה לעין חג'לה, התגלו שרידיה של עיר ביזנטית, שבנויה על חורבותיו של יישוב יהודי מבית שני. מסתבר, שמעבר לגידולי התמרים, שתושבי העיר התפרנסו מהם, שימשה העיר כאתר תיירות ליהודים ואח"כ לנוצרים שבאו לראות את שרידיה של המצבה בגלגל11 וכן את האתר, שבו התרחש הנס של מעבר הירדן.12
בית חגלה המתחדשת
ייתכן, שניתן לזהות גם את גבעת הערלות, שבה התבצע טקס ברית המילה, בגבעה בולטת, שנמצאת בין דיר חג'לה לבין קסר-אל-יהוד.13
לפני כעשר שנים חודש היישוב היהודי בבית חוגלה אשר ליד הגלגל ע"י ארנה קובוס מעפרה ונשים נוספות. במקום הוקם מאחז קטן, שבו מדרשה לנשים וכולל לגברים. ראוי המקום, שבו אירעו מאורעות כ"כ משמעותיים ודרמטיים בתולדות ישראל, לשוב ולהיות מרכז גדול של תיירות וסיורים בעקבות המקרא.
הערות שוליים
- המחבר משמש כמרצה במרכז ללימודי יסוד ביהדות ובמכללות ילין וליפשיץ.
- סדר הפעולות וזמנן בכניסה לארץ מקביל בדיוק לסדר הפעולות וזמנן ביציאה ממצרים. גם שם התחילו ההכנות ב-י' בניסן – "בעשור לחודש הזה (הראשון) יקחו להם איש שה לבית אבות, שה לבית" (שמות, י"ב, ג'); בשלושת הימים הבאים נערכה ברית מילה המונית (לפי מסורת חז"ל, שהרי ערל אסור בקורבן הפסח); בי"ד בניסן הקריבו את קורבן הפסח – "והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה, ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערביים (שם, י"ב, ו'); ובט"ו בניסן, יום היציאה ממצרים, אכלו את המצות שאפו בהיותם במצרים.
- לזכר נס מעבר הירדן הוקמה בגלגל מצבה גדולה המורכבת משתים עשרה אבנים כמספר שבטי ישראל: "וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן... למספר שבטי בני ישראל, ויעבירום עימם אל המלון (בגלגל) ויניחום שם... והיו האבנים האלה לזיכרון לבני ישראל עד עולם". מסתבר, שהמצבה הנציחה גם את מעמד ברית המילה, שחיבר את שנים עשר השבטים לעם אחד, שמתאחד מסביב לברית עם אלוהיו.
- ייתכן, שגם המזבח שבנו שבטי עבר הירדן המזרחי היה בגלגל: "ויבואו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען, ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן, מזבח גדול למראה" (יהושע כ"ב, י'). המזבח הזה, שנבנה ע"י שניים וחצי השבטים כדי לסמל לדורות הבאים את אחדות עמ"י, נבנה, לדעתי, בגלגל, שם היה המקום האחרון שבו פעל עמ"י כעם אחד ולא כאוסף שבטים. התיאור המקראי "גלילות הירדן אשר בארץ כנען" מתאים למיקומה של הגלגל ממזרח ליריחו.
- ראו: דעת מקרא ליהושע ד', י"ט; וכן: יריחו היהודית לדורותיה, זאב ארליך, עמ' 23. ישנן גם הצעות אחרות כמו ח'ירבת ע'לע'לה או תל א-נתלה.
- מעיין אלישע, שהוא מקור המים העיקרי של העיר, נמצא ממש ליד תל יריחו (תל א-סולטאן).
- לא רחוק מכאן, בקסר-אל-יהוד, הוטבל ישו ע"י יוחנן המטביל, וכן אירעו פה אירועים נוספים הקשורים בראשית הנצרות.
- מפה ביזנטית של א"י מן המאה השישית לספירה, שנמצאה בעיר מידבא שממזרח לים המלח.
- בית חוגלה עצמה הייתה שייכת לשבט בנימין: "והיו הערים למטה בני בנימין... יריחו ובית חוגלה ובית הערבה ובית אל" (יהושע י"ח, כ"א-כ"ב).
- ראו: קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו, ספר שלושה עשר, פרק א' פסוקים 26-31.
- בתוספתא סוטה ח', ו' מסופר ש"אבא חלפתא ואלעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי (כולם תנאים בני הדור השלישי באמצע המאה השנייה) עמדו על אותן אבנים (בגלגל) ושיערום". במאה הרביעית מספר על המצבה הנוסע הנוצרי מבורדו.
- זה אחד האתרים, שבו מברכים את הברכה "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה". הנוצרים והמוסלמים מכנים את המקום "קסר אל-יהוד".
- בסקר ארכיאולוגי שהתבצע במקום נמצאו כמה אבני צור, שלפי המסופר במקרא השתמש בהם יהושע לצורך ברית המילה: "בעת ההיא אמר ה' אל יהושע: עשה לך חרבות צורים (מאבן צור) ושוב מול את בני ישראל שנית. ויעש לו יהושע חרבות צורים, וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות" (יהושע ה', ג'-ד').